הכנה לתחקרי ביטחוני - הסיפור של חן
הפגישה עם חן
בשבוע שעבר נפגשתי עם חן. היא עלתה על אוטובוס השכם בבוקר כדי להגיע ולפגוש אותי בהרצליה. נפגשנו בבית קפה קטן ושקט קרוב לים, הזמנו תה צמחים חם, ובעודה מחבקת את הכוס בשתי ידיה ומבטה מופנה אל נקודה רחוקה בחוץ, הציגה את עצמה. חן אמרה לי שכל השנים היא הייתה ילדה חכמה, שקטה מאוד וסגורה. את שעות הפנאי השקיעה בלימודים. ממפגשים חברתיים תמיד חששה. הרגישה קצת אאוטסיידרית, קצת לא שייכת. בין ספרי הלימוד תמיד מצאה את מקומה. היא אהבה אותם והם החזירו לה אהבה, ולימדו אותה עוד ועוד.
עכשיו, כשהיא תלמידת יב', היא מועמדת לתפקיד משמעותי ביחידה מסווגת בצבא. חן אמרה שהיא מאוד מעוניינת לשרת בתפקיד הזה, היא יודעת שתוכל להביא לידי ביטוי את חכמתה וכישוריה. חן גם יודעת שאת כל המבחנים הכתובים היא תעבור בקלות, הרי מעולם לא הייתה לה בעיה עם מבחנים.
שהיא חושבת על התחקיר הביטחוני היא משתתקת
חן סיפרה שכאשר מילאה את השאלון, שום שאלה או נושא לא הטרידו אותה. היא הרי ילדה טובה. ממש טובה. אבל כשהיא חושבת על התחקיר הביטחוני היא משתתקת. פיה נאלם דום, ידיה רועדות, והיא לא מצליחה לענות על השאלות הכי פשוטות.
תרגלנו שוב ושוב
חן לקחה לגימה מהתה ושתקה. ניצלתי את הזמן וסיפרתי לה על עצמי, ואז הצעתי שנלך לשבת בחוץ. קרוב לים ולגלים. היה לי ברור שהדבר היחיד שחן צריכה לקראת התחקיר הביטחוני זה תרגול, סימולציה של תחקיר ביטחוני. ידעתי שלא משנה כמה זמן זה ייקח, אני אעזור לחן להפוך את הסיטואציה המפחידה הזו, של תחקיר ביטחוני, למוכרת ולא מאיימת עבורה. ישבנו על החוף, והתחלנו. תרגלנו שוב ושוב. וככל שהמשכנו חן הרימה את מבטה והסתכלה לכיווני. כשסיימנו ישבה מולי חן אחרת: פתוחה יותר, רגועה יותר, בטוחה יותר. נפרדנו בחיוך, שתינו יודעות שהתחקיר יעבור בהצלחה.
אשמח לעזור לכל אחד להיות יותר מוכן לתחקיר ביטחוני